- סיפור החפצים
אחרי מספר ימים הבנו שנישאר על האי, אז התחלנו לנהל אורך חיים מסודר עם כללים ברורים .
בגלל שלא גרנו ליד מקור מים, דאגנו למלא מים מהנהר כל יום. היינו זורקים חבל שאליו היה מחובר קומקום ומעלים מים מהנהר ושופכים לבקבוקים.
הדלקנו אש בעזרת עדשות של משקפיים ודאגנו שהאש תהיה דלוקה כל הזמן, כי זה קשה להדליק אש ככה(מזל שמצאנו משקפים).
בלילות דאגנו שתמיד תהיה עששית דלוקה, כדי שנוכל לראות מסביב למחנה אם יש דברים חריגים.
היו לנו פנסים, אך לצערנו הסוללות שלהם היו חלשות והאור היה חלש נורא.
כשהתרחקנו מהמחנה לחפש מזון, דאגנו תמיד לקחת סכין וחץ וקשת שהכנו ביער.
לא היינו ציידים טובים, לא הצלחנו לצוד חיות.
הארוחות שלנו היו בעיקר מפירות שמצאנו, ומדי פעם תפסנו דגים בים, בעזרת רשת שהכנו מבד שמצאנו בין שברי הספינה. ככה הצלחנו לגוון את הארוחות.
באחד הימים בסיור שעשינו גילינו שאנחנו לא היינו הראשונים באי, מצאנו מחסה נטוש ובו מצאנו מיטה שהוכנה מעשבים, כוס שבורה ושרידי בד שהתגלה ככובע קרוע. הכל הסתדר עד שגילינו שודדי ים בסביבתנו ......